בניו יורק יש קטע כזה, שכדאי להיות לבוש מתאים ולהיות במקום הנכון בזמן הנכון.
אם כתוב בעיתון בניו יורק שיש פתיחה של תערוכה, סרט, הצגה או מסעדה חדשה, אז לפי התור הארוך שמחוץ, כולם יודעים שזה המקום הנכון להימצא בו עכשיו. על זה ידברו השבוע וזה יהיה אין להגיד שהייתי.
אולי אנחנו לא מספיק זמן בעיר, אולי אנחנו כבר לא בגיל המתאים, אולי אנחנו פשוט בנויים מחומרים אחרים. אנחנו הולכים גם למסעדה שהתפריט נראה מבטיח והמחיר סביר, להצגה שהנושא נשמע לנו ידידותי, לקונצרט שמכירים את השירים של הזמר ולסרט של שלושה כוכבים, אם חברים המליצו שכדאי.
י' ו-א' המליצו שנלך לראות את הסרט City Island''
נסענו ללואר איסט סייד, לסיטי סינמה שברח' 12 והשנייה, לראות את הסרט. יצאנו עם חיוך ותחושה של הנאה. "משפחת ריזו גרה באי סיטי איילנד שבברונקס, ניו יורק. הם היו מסתדרים נהדר אם מישהו רק היה אומר לשני את האמת", כתב המבקר.הביקורות היו שנויות במחלוקת, מה חדש?!
הרגשנו סקרנים, איפה נמצא האי הזה?
היה לנו ברור שאנחנו נוסעים בסוף השבוע הבא לראות את האי, סיטי איילנד.
הכנסנו לג'י פי אס את הכתובת של המרינה : City Island Avenue Bronx, NY 10464 ויצאנו לדרך. עלינו על כביש 278 וחצינו את הברונקס, עברנו את פלם-ביי, חצינו את הגשר (כן, ההוא מהסרט) והגענו למקום, שבעקבות הסרט.
סיטי אילנד התבררה כעיירת דייגים קטנה, 2 וחצי קילומטר אורך ו-1 קילומטר רוחב, רחוב אחד ראשי, מלא במסעדות ומיני חנויות, שנקרא על שם האי. פנינו ימינה, פנינו שמאלה וגילינו עוד ועוד בתי קרקע יפיפיים עם גינות מטופחות. בכל כניסה לרחוב קטן מופיע השלט "דרך ללא מוצא", הכביש מסתיים בעצים ורמזור אדום המתריע, שמכאן תוכלו למצוא רק ים. עצרנו להתפעל מהנוף של הים, המרינה והמוני הסירות בכל הגדלים והצורות.
עצרנו לאכול באחת המסעדות שהבטיחה מאכלי ים, אחר כך הצטערנו שלא גילינו קודם את 'ג'וניס ריף' מסעדת טייק-אאוט, בקצה הדרומי של האי, שם ישבנו האנשים הרעבים והחכמים שידעו איפה אוכלים מאכלי ים אמיתיים. לאי היסטוריה מרשימה של אנשים שידעו לנצל את תופעת הטבע בצורת האי הקטן, ולהפוך אותה למקום רווחי לעגינת אוניות וסירות בדרך משם ולכאן. בסופי שבוע אפשר לבקר גם במוזיאון המקומי.
התברר שהאי היווה אתר צילומים לעוד הרבה סרטים, תוכלו לראות קצת ממראות האי בסרט - 'The Groomsmen'.
או בסרט A Bronx Tale' עם רוברט דה-נירו וצ'אז פלמינטרי.
סיכמנו, שהיינו לוקחים איתנו חברים ומגיעים לכאן עוד פעם בשעות הערב, כשהאורות נדלקים והשחפים משמיעים קולות אחד לשני, בזמן שהים מתכונן ללכת לישון. היינו מתיישבים לאכול באחת המסעדות ומרימים כוסית לחיי מקומות שכאלה.
אםנסענולסיטיאילנדבעקבותהסרט, אנחנונוסעיםTo See Rock City.
אחרי כמעט שנה בעיר אנחנו מתחילים להרגיש שייכות. אחת הדרכים להיחשב מקומיים זה לדעת מה קורה מסביב בזמן אמת. עשינו מנוי לעיתון יומי ומגזין שבועי אנחנו מקבלים אימלים המודיעים לנו על הנחות ומבצעים שמתקיימים באותו היום. אנחנו בוחרים למה להתייחס ולמה לא.
כשהגיע האימל שסיפר לי שיש מכירת כרטיסים מוזלים להצגות, בחרתי לי שתיים, שנראו לי מבטיחות.
הגענו לתיאטרון The Duke on 42nd street. לחכות בתור להיכנס לאולם, היה תחילתה של חוויה מיוחדת במינה. זיהיתי לפי ההתנהלות והמראה שהקהל בחלקו גם תיירים, מכל רחבי ארצות הברית. כשהודיעו לנו שאנחנו נכנסים לחדר גדול, שאין בו מקומות ישיבה בהתחלה וצריך לעמוד ליד הקיר, התחילה מהומה. "או מיי גאד, אני לא יכולה לעמוד".
כשהודיעו לנו שהערמה של הכיסאות שנמצאת במרכז הבמה עוד מעט תפורק ונוכל לשבת, התחילו התזוזות והתכנונים איך לתפוס מקומות. (חייכתי כי הבנתי שהישראלים לא המציאו כלום...:)
ההצגה See Rock City התבררה כמיוזיקל קטן מהנה במיוחד. בסצנה הראשונה הזוג נסע למסע לראות את רוק סיטי, כי על 900 אסמים ושלטים שבסביבה כתובות שלושת המילים 'See Rock City'. הם הגיעו לצוק, שממנו רואים 7 מדינות. שבע סצינות עם שבעה סיפורים אנושיים.
היה לנו ברור שבחופשה הקרובה אנחנו נוסעים לראות את רוק סיטי שבמדינת ג'ורג'יה ואת כל האטרקציות שמציעה צ'טנוגה, טנסי. לוק-אוט מאונטן, מפלי רוביס, מערת הנטיפים, פארק הסלעים, קיר החבלים התלוי והמפל שנופל לבטן האדמה.
מרוק סיטי וצ'טנוגה כבר נוצר מסע במכונית ל'בטן של ארה"ב'. בדרך נבקר גם בסמוקי מאונטן, נשוויל, ממפיס ונחגוג את ערב ראש השנה עם הדוד מנפרד, שגר בליטל רוק שבמדינת ארקנסו.
תמונות וסיפורים מהמסע שלנו, תוכלו לקרוא באתר "ניו יורק. אני ומנהטן".
הצגה השנייה התקיימה באולם קטן במידטאון איסט.
Falling for Eve הוא מחזמר הרצה על בריאת האדם וחוה. יפה, נעים, מודרני, שנון ומהנה. כשאדם ואיב גורשו מגן העדן, הם הסתכלו על כל מה שאלוהים ברא. הם הסתכלו בהתפעלות גם אחד על השני, ואיב אמרה "כאן זה גן עדן".
אדם ענה לה "את גן העדן שלי". הקהל מחא כפיים.
אין לנו צורך לנסוע לחפש את המקום שעליו דיברו בהצגה.
אנחנו נמצאים בו כבר.
(טפו טפו....נגד העין הרע...:))
יאללה בי,
נתקשר כשנחזור.
ואם אתם רוצים לדעת מי אנחנו ולהצטרף למסע שלנו בניו יורק- הכנסו לאתר "ניו יורק- אני ומנהטן", הרשמו והצטרפו.
אתם לא הולכים לפספס את זה, נכון? :))))
אורה רטס-דוידוביץ
